עברית בעברית

עוד מאט אנחנו נתחיל את שנת הלימודים החדשה.  באתי לארץ לפני שלוש שנים ואתם יכולים לראות שהעברית שלי לא משלמת.  את החלום שלי הוא לכתוב בעברית באותו רמה שאני כותב באנגלית.  אין לי מושג כמה זמן יעבור עד שאני אגיע למצב הזה.  אני מרגיש כאילו אני כותב בעברית כילד בכיתה ה'.  אני עדיין לא יכול לקרוא ספרות בעברית.  אולי זה רק עניין של זמן.  אני מקווה שכן.  מוכר לי אמריקאים שעלו מזמן לארץ והם לא מסוגלים אפילו לדבר בעברית.  ברור לי שאני לא אהיה כך, אבל זה לא מספיק לי.  לדעת עברית כאילו היא שפת אם שלי זה אחד מהמטרות הכי חשובות לי.

שיחה מעניינת

אתמול בלילה דיברתי עם ידידי על פוליטיקה. הוא שמאלני ואני ימני, ואנחנו לא מסכימים על שום נושא. הוא אמר לי שהוא רוצה את המצב להשתפר, הוא רוצה ישראל להיות בשקת, לעשות כסף, להיות את החיים הטובים. אמרתי שאני מסכים איתו, אבל אני חושב שאי-אפשר להגיע למצב כזה בלי להיות מוכן להילחם בשבילו. אני לא חושב ששכנעתי אותו. הוא אמר שהוא רוצה ניצחון אמיתי בשביל ישראל. אמרתי לו שכל יום שאנחנו שורדים יש ניצחון. לחיות זה ניצחון. אני לא רוצה שישראל תהיה כמו המדינות באירופה, פוסט-לאומי, פוסט-דתי, פוסט-כוח. לא רק כוח לשות מלחמה אלא הכוח להגדיל, ליצור, לעמוד על התרבות ועל ההיסטוריה משלהם. מי יודע, אולי ישראל תסרוד כשכל אירופה נעלמה. אין לי מושג, אבל אני חושב שהוא היה שיחה ממש שווה.