יומן סטודנט אמריקאי בישראל

יום חמישי, נובמבר 03, 2005

חומסקי והארץ

יש ראיון מאוד מחפיר ב"הארץ" היום עם הבלשן האנטי-אמריקאי ואנטישמי נעם חומסקי.  בבלוג אחר שלי אני מתמודד בחומסקי וחסידיו, אחת מהם כנראה כתב את הראיון.  אני כתבתי את המכתב הזה לעורך "מוסף".  תהינו.

לכבוד העורך,

מעניין מאוד למצוא בעיתון מכובד כמו "הארץ" מאמר יותר קרוב לדבר תורה מראיון.  הראיון מאת שירה חדד עם נעם חומסקי צריך להיות הראיון הכי פתטי ונאיבי שקראתי אותו מזמן.  עלינו לשאול, אם זה ראיון או אם זה תפילה לגיבור?  אם זה תפילה לגיבור, אז היא בסדר גמור.  אבל אם זה ראיון, עליי לשאול כמה שאלות.  למשל, למה חדד לא מזכיר את הגנתו של חומסקי למען רצח ההמונים בקמבודיה?  או הרדיפות החריפה של ממשלת צפון ויאטנם, שהוא עזר אותה באופן קטן לכבוש את השלטון?  או משטר הרצחני של סין הקומוניסטי תחת מאו-צה-טונג?  למה היא מקבלת ללא תנאים את ה"אהבה" של חומסקי לישראל בלי להזכיר את הטענות הברורות שלו שכדאי להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית, שציונות היא גזענות, וכו'.  טענות שהוא טען אותן במשך כל הקריירה שלו?  ומה לגבי השוואתו של חומסקי בין ישראל ובין גרמניה הנאצית?  וטענתו שהיהודים הם רוצים לשלוט על מאה אחוז ולא רק 98% של החברה האמריקנית?  למה היא חוזרת עוד הפעם את שקרו של חומסקי שהוא לא הגן על הכחשת השואה של רוברט פוריסון אלא רק על חופש הביטוי שלו?  אם חדד הייתה קוראת את המקורות היא הייתה יודעת שהביקורות על חומסקי בצרפת לא היו סביבות חופש ביטוי אלא על העצומה שנחתמה על-ידי חומסקי שהגן על פוריסון כהיסטוריון מקצועי ולא-אידיאולוגי.  בעצם, פוריסון היה איש-ימין קיצוני ואנטישמי ולא היה היסטוריון מקצועי.  הביקורת הייתה על חומסקי עצמו וההצהרה הלא-מוסרית שהוא חתם, ולא על חופש הביטוי של פוריסון.  כנראה שזה לא חשוב למעריץ מקצועי כמו חדד. ובכל מקרה, יש לנו את ההבטחה המנחמת של חדד על חומסקי: "בוודאי שלא אנטישמי".  תודה רבה.  זה מסביר את הכול.

ויש יותר, הרבה יותר.  יותר שאלות ויותר בעיות, והרבה שאלות שלא נשאלו על-ידי חדד.  שאלות בעלות חשיבות מוחלטת ויסודית.  למשל, האם חומסקי באמת מאמין שהיה כל-כך קל להיות מתנגד המשטר במזרח אירופה?  האם הוא באמת מאמינים שהאימפריה הקומוניסטית אף-פעם לא הרג את אף-אחד?  יש אלפי ישראלים שברחו מברה"מ יש להם סיפור שונה.  למה חדד בחרה לא להזכיר את הסבל שלהם?  האם חומסקי באמת מאמין שהמלחמה בטרור וכל המדיניות הפוליטיות, כלכליות, ותקשורתיות בארה"ב, בישראל, וכנראה ביתר העולם המערבי הם קיימים רק בגלל האינטרסים הכלכליים של אליטה קטנה?  האם הגרסה השמאלית הזאת של "הפרוטוקולים של זקני ציון", המרקסיזם הוולגרי הזה עם כמה מרכיבים נגנבו מאסכולת פרנקפורט, האם זה התיאוריה העליונית של ה"אינטלקטואל החשוב ביותר החי כיום"?

ואולי חשוב ביותר, למה חדד תוארת את הביקורת על חומסקי כעניין של סמנתיקה?  כויכוח של פרטים קטנים?  כן, יש חומסקי בעיה עם האמת ועובדות.  וכן, הוא אף-פעם לא הודה את הטעויות שלו, כמו הטענה האבסורדית ואכזרית  שלו שארה"ב תכננה לעשות "השמדת עם לאט" באפגניסטן.  אבל הביקורת האמיתית של הרבה אינטלקטואלים אמיתיים ולא שקרנים על חומסקי הנביא היא שחומסקי אינטלקטואל משוחת ומשוחד שמשתמש במעמד ובמוניטין שלו להגן על הזרמים האידיאולוגיים ופוליטיים הכי טוטאליטריים ורצחניים בעולם. שכמו סרטרה והיידגר לפניו, או בגלל יהירותו האינטלקטואלית או בגלל פנאטיות החריפה שלו, הוא שרת במטרות של רשע פוליטי ואויבי החברה החופשית ודמוקרטית.  אם חדד הייתה עושה את עבודתה, אולי הקוראים שלכם היו יודעים את הסיבות שאנחנו חושבים כך.

בנג'מין קרשטיין
באר-שבע
www.antichomsky.blogspot.com

פרטים עלי

התמונה שלי
Benjamin Kerstein is an Israeli-American writer, editor, and novelist.

Michael J. Totten, the prize-winning author of The Road to Fatima Gate, has called him "one of the finest American-Israeli authors of his generation."

Jay Nordlinger of the National Review has referred to his work as "some of the most intelligent, clearest, most honest writing I have read in a long time."

He lives in Tel Aviv.